שלום כולם, וברוכים הבאים לאלישע והזוויות, פרק 17!
אני שמח לבשר לכם שהגענו סוף סוף אל היעד: הַ-חזית, בהא הידיעה, של המאבק בין הפרוגרסיביות לבין הכוחות השמרנים וגם הליברלים הקלאסים בתקופה האחרונה. אם אתם רוצים לדעת באיזה צד אתם בסיפור הזה, ספרו לי מה עמדתכם לגביי מעמדם הרצוי של אלו המזדהים כטְרנסים באוכלוסיה, ואגיד לכם מיד. כמובן, יתכן שאין לכם עמדה מגובשת במיוחד - אז בשביל זה אני כאן! כדי לעזור לכם, בפרקים הבאים, לעשות סדר בעניין.
כפי שאנחנו נראה, לויכוח הזה יש השלכות מעשיות, אבל לא ההשלכות הללו הן העיקר, אלא מסגרת הדיון וכללי המשחק, ובאלו אנחנו נתמקד. למה אני מתכוון? נניח, השאלה לאילו שירותים צריך טרנסג'נדר שנראה כלפי חוץ כמו גבר להיכנס. מצד אחד, אפשר לקבוע שיכנס לשירותי הנשים, כפי שמתאים למין הביולוגי שלו. מצד שני, אפשר להחליט שייכנס לשירותים שבהם הוא ישתלב כלפי חוץ, כלומר לשירותי הגברים - הרי אם הוא יכנס לשירותי הנשים, והנשים לא ידעו שהוא בעצם אישה ביולוגית, אולי הן ירגישו לא בנוח, יתלוננו עליו שלא בצדק לאבטחת הקניון, ויאללה בלאגן. בשורה התחתונה והמאד פרקטית, יש כאן שאלה מאתגרת, שצריך למצוא לה פתרון פרגמטי בשטח, ויתכן שמוסדות שונים ימצאו פתרונות שונים שמתאימים למצבים שונים.
מכיוון שכך, המוקד שלנו כאן איננו הפרקטיקה, אלא המתודלוגיה, הרעיונות המנחים של המדיניות שמנסים לקבוע. אם יש שני אנשים שסבורים שאותו טרנסג'נדר צריך להיכנס לשירותי הגברים, אבל אחד סבור שאמנם הוא בעצם אישה אבל זה פשוט הפתרון הכי פרגמטי, בעוד השני סבור שאישה שמרגישה פנימית כגבר היא באמת גבר ולכן אילו השירותים המתאימים לה - שניהם יכולים להגיע במקרה הספיציפי הזה לאותה מסקנה, אבל להתנגש חזיתית במקומות אחרים, כי יסודות התפיסה שלהם שונים בתכלית. היסודות הללו הן בדיוק מה שמעניין אותנו כאן, אם כי כמובן נַראה איך הדברים באים לידי ביטוי בשטח.
יאללה - מתחילים! אבל לא לפני שמזכירים לכם - תשתפו את הפודקאסט עם חברים, תגידו להם לשתף עם החברים שלהם, וכן הלאה… ככה נכבוש את העולם :)
ב-28 למאי 2020 התפרסמה כתבה באחד מאתרי החדשות הרבים, שדיברה על כך שמגפת הקורונה חשפה איך נשים ברחבי העולם, בעיקר במדינות העולם השלישי, סבלו במיוחד מן הוירוס בשל עניינים הקשורים לבריאות הגוף הנשי, ספיציפית בהקשר של בריאות בזמן המחזור. אבל מה שמשך את תשומת הלב של כמה אנשים היתה הכותרת של הכתבה, שנוסחה כך: "דעה: בניית עולם שיוויוני יותר פוסט-קורונה עבור אנשים שחווים מחזור". לא "נשים" - "אנשים", people who menstrate.
מי שראתה את הכתבה והוטרדה ממנה היתה לא אחרת מאשר ג'יי קיי רולינג, אולי הסופרת המפורסמת בעולם, זו שכתבה את ספרי הארי פוטר. רולינג החליטה שהיא חייבת להגיב למה שהיא תפסה כעוד נגיסה בנוכחות של הנשיות הביולוגית בשיח, מה שקרוי "סיס-ג'נדר" כקונטרה ל"טרנס-ג'נדר", וצייצה בטויטר, ברמיזה ברורה למילה החסרה "woman":
"אנשים שחווים מחזור. אני בטוחה שהיתה פעם מילה ספיציפית לאנשים כאלו. שמישהו יעזור לי. Wumben? Wimpund?, Woomud?"
הציוץ הזה שלה שבר את הרשת, ומאחר שהיא עמדה על שלה מאז וממשיכה לתמוך באבחנה ברורה בין נשים ביולוגיות לבין נשים טרנסיות, היא הפכה להיות אויבת מספר 1 של האקטיביזם הטרסנג'נדרי. עד כדי כך הדברים התגלגלו, שאפילו ליגת הקווידיטש הרשמית - קווידיטש זה המשחק שמשחקים בהוגוורטס, בית הספר לכישוף בסדרה הארי פוטר, ושאוהדי הסדרה המירו לגרסה מציאותית, למי שלא יודע - הודיעה שהיא תשנה את שם המשחק שלהם כדי שלא להיות קשורים יותר לגברת רולינג.
בין המוחים על דבריה היה גם הארי פוטר עצמו - כלומר דניאל רדקליף, השחקן של הארי פוטר בסרטים. בתגובה לדבריה הוא כתב כך:
"נשים טרנסג'נדריות הן נשים. כל אמירה אחרת מוחקת את הזהות והיושר של אנשים טרנסים, ויוצאת נגד ההמלצות שניתנו על ידי גורמים מקצועיים שיש להם הרבה יותר ניסיון בנושא מאשר לג'ו או לי"
מעבר לטריוויה שבעניין, את כל הסיפור הזה הבאתי בעיקר בשביל המשפט הזה של רדקליף: "נשים טרנסג'נדריות הן נשים". למי שלא מכיר, זהו גם האשטאג נפוץ - TransWomenAreWomen#, והשאלה היא - למה בדיוק מתכוונים אלו שאומרים אותו? כלומר, ברור שהרבה אנשים פשוט זורמים עם ביטויים קליטים שמצאו ברשת, כמו אולי במקרה של רדקליף, אבל כשעוצרים לחשוב על זה - מה פשר המשפט הזה? למה מתכוונים אלו שאומרים אותו ברצינות גמורה, ואיך כל זה קשור לתפיסה הפרוגרסיבית המוכרת והאהובה עלינו?
אתם מכירים את הביטוי הידוע בשם "האקדח של צ'כוב", שקובע ש"האקדח שמוצב על השולחן במערכה הראשונה יירה במערכה השלישית"? אז לאלו מכם - כלומר, כולכם! - שהאזינו לכל הפרקים עד כה, הדברים שתראו היום יהיו מעניינים במיוחד, שכן המון דברים שראינו בסדרה עד היום, מן הפרקים הראשונים ועד עתה, יעשו כאן הופעת אורח. הכל מתכנס לכאן.
לאמירה "נשים טרנסיות הן נשים" יש כמה משמעויות בקרב אלו שמשתמשים בה, שבשורשן שלובות זו בזו. היום, אנחנו נסקור שתיים מהן.
המשמעות הראשונה ממשיכה מאיפה שעצרנו בפרק הקודם, כשראינו איך מדעי החברה מוצאים את עצמם בעימות מול מדעי הביולוגיה, ולעיתים אף מתנתקים במודע מן המסקנות הביולוגיות. אלא שכמובן, אם זה מה שעושים, עולה השאלה: אם לא משתמשים במדע הביולוגיה, בתצפיות וניסויים ואיסוף של דאטה באופן אובייקטיבי עד כמה שניתן כדי להבין מה קורה בעולם, איך מפתחים הבנה של מה שקורה סביבנו?
הבעיה הזו עוד יותר קריטית ממה שהיא נראית ממבט ראשון, שכן תזכרו שכל הידע המדעי העדכני צמח מתוך התרבות המערבית במאות השנים האחרונות - אותה תרבות שהצליחה להחדיר אפילו לתוך המתמטיקה מסרים נסתרים, ולעשות קולוניזציה של תרבויות שלמות. לשאוב מידע מתוך התרבות המערבית הזו זה לאכול מפרי העץ המורעל, לא? חייבים להתנתק ממנו כדי שנוכל לדעת משהו אמיתי, אבל איך אפשר? הרי התרבות הזו, המטריקס הזה, נמצא בכל מקום…
מהזווית הפרוגרסיבית, התשובה לשאלה הזו טמונה ברעיון של Lived Experience - "ניסיון נחווה". ולמה הכוונה? ברובד הפשוט ביותר והבסיסי ביותר, כיוון שכל ה"בחוץ" פגום על ידי המערכות הללו, צריך להתכנס פנימה ולְזַהות את הדברים שהאדם חווה באופן אישי ובלתי אמצעי, ללא תיווך של מערכות הידע החיצוניות. אלו הדברים שהם באמת "האמת". מה שאתה מזקק פנימית אצלך, ומה שאת, הם דברים שהמערכות הדכאניות עדיין לא נגעו בהם, ואותם צריך לפתח. שווה אולי להזכיר שלגישה הזו יש גם שורשים פילוסופיים באסכולה הקרויה "פנומנולוגיה", אבל לא נכנס לזה כאן, בין השאר כי אני לא מומחה לפילוסופיה - מזל שלכם, אה? ולמי מכם שרוצה ללמוד יותר על הַקֶשֶר לעניין שלנו, אני שם כאן לינק לסרטון בעניין.
ובכן, אם נמשיך את הקו הזה, אז בקלות רבה אפשר לומר ש"אישה טרנסית היא אישה" - באמת. אם גבר ביולוגי מרגיש אישה בפנים, זו אמת עמוקה יותר מאשר הכלא המושגי שהרופאים והביולוגיים המערביים מנסים לכלוא אותי ואתכם בו. כל עוד התחושה הפנימית הנשית היא אותנטית, אז זה מה שאת - אישה, באמת.
קחו לדוגמה את סעיף מספר אחד מתוך מאמר שכותרתו "חמישה דברים שכדאי שתדעו כדי שהפמיניזם שלכם יהיה יותר מכיל כלפי טרנסים", שמופיע באתר של "קמפיין לזכויות אדם":
"נשים טרנסיות הן נשים. כשאנו אומרים "נשים", המילה הזו תמיד כוללת גם נשים טרנסיות. אין כאן "אם", "בנוסף" או "ועדיין" - הזהות המגדרית של אישה הינה הַהַמְשָגַה הפנימית ביותר של הקיום כנקבה. הזהות המגדרית של אישה טרנסית איננה מגדירה או מסייגת את נשיותה, היא פשוט מתארת את המסע שלה אל עבר הנשיות"
עכשיו, אני רוצה לאתגר אתכם לקרוא את הציטוט הזה שוב, ולנסות להסביר לעצמכם מה בדיוק נאמר כאן. זה לא קל - ולא במקרה: אין כאן בעצם אמירה ברורה או הגדרה מסודרת שניתן להפעיל, אלא העיקר הוא האמצע: "הזהות המגדרית של אישה הינה הַהַמְשָגַה הפנימית ביותר של הקיום כנקבה". המילים הקריטיות כאן הן "הַמְשָגַה פנימית". חוויה פנימית, בלתי אמצעית, שגם לא ניתנת למדידה, צפייה, בחינה או ניתוח. אם את מרגישה ככה, אז זה ככה.
אולי אחד התיעודים המדהימים ביותר של התפיסה הזו נקלט במהלך צילומי הסרט "מה זו אישה?" (What is a Woman). הסרט יצא ב-2022 והיה סוג של סרט תיעודי-טרולי של מַאט וולש, מגיש תכנית שמרן ב-Daily Wire. את רוב הסרט מבלה מַאט בכל מני מעוזים פרוגרסיביים ושואל אנשים שם: "תגדירו לי בבקשה, מה זו אישה?", ובאחד הקטעים הוא משוחח בנושא עם פרופסור למדעי המגדר. עכשיו, אני לא חובב גדול של הסרט ושל מַאט עצמו, כי ברור לי שמַאט וההפקה פעלו כאן באופן קצת טרולי, ולא סיפרו למרואיינים שהסרט שהם עושים מגיע ממקום ביקורתי. לפחות לפי הדינמיקה בשיחה נראה שהם לא שיקרו, אבל גם לא היו שקופים בעניין. ועדיין, אם נשים את הביקורת הזו בצד, יאמר לזכותו שמאט לא עושה טריקים בשיחה. אלא פשוט שואל שאלה ומנסה לקבל תשובה, ולא מעבר לזה. מה שמפיל אותם בפח, סוג של, היא העובדה שהם באמת לא מסוגלים לתת הגדרה לְמַה זו אישה, שכן הכל עבר לזהות סובייטיקטיבית שמתיימרת להחליף את האמת האובייקטיבית. וכך נשמע סוף הראיון, שהוא אולי הקטע החזק ביותר בכל הסרט:
מאט: בתור פרופסור למדעי המגדר השאלה הראשונה שאתה אמור להיות מסוגל לענות עליה היא מה זו אישה…
פרופסור: עבורי זה מאד פשוט, אישה זו מישהי שמזדהה כאישה.
מאט: אבל בתור מה הם מזדהים?
פרופסור: בתור אישה.
מאט: אבל מה זה בדיוק?
פרופסור: בתור אישה.
מאט: אתה יודע מה זו הגדרה מעגלית?
פרופסור: כן, אני יודע.
מאט: משהו כמו מה שאתה אומר כרגע, שאישה זו אישה (מאט מצייר עיגול באויר).
פרופסור: זה כי אתה מחפש הגדרה מהותנית של מגדר, נשמע שאתה מחפש אוסף של תכונות ביולוגיות או חברתיות ששייכות למגדר אחד או אחר…
מאט: אני לא מחפש הגדרה מסוג כלשהו, אלא רק הגדרה.
פרופסור: ובכן, נתתי לך אחת.
בכל אופן, זו הזווית הראשונה להבנת המשמעות של הביטוי “נשים טרנסיות הן נשים”, זווית שמשוקעת עמוק בסובייקטיביות האישית של כל אחד. לעומתה, הזווית השניה והמשלימה - הכמעט הופכית לגמרי - לוקחת נקודת מבט מאד רציונלית, אולי אפילו היפר-רציונלית. הזווית הזו, כפי שנראה מיד, מתחילה בפירוק מוחלט של המושג אישה, ומיד לאחר מכן בְּנִיָה מחדש שלו, באופן שיכלול גם טרנסים, ובייחוד טרנסג'נדריות.
בואו נשאל את השאלה ששואל מאט וולש בסרט שלו את עצמנו: מה זאת אישה? ובבקשה, אל תענו לי שזה בן אנוש עם שני כרומוזמי X, ואל תגידו לי שזה קשור בגמיטים שלהם, כמו ששמעתם או קראתם באיזה פודקאסט לפני כמה שבועות. הביולוגיה הזו היא סתם הבניה חברתית של התפיסה ההגמונית המערבית. במקום זה, בואו נתמקד בחוויה של להיות אישה. אף אישה לא חווה את הגמיטים שלה, ואם איזה ביולוג לא היה כותב על זה באיזה ספר, לא הייתם בכלל יודעים שהם שם - ועדיין, רובכם מתעוררים בבוקר ויודעים להגיד שיש דבר כזה אישה ויש דבר כזה גבר, ולא רק אתם - במשך מאות ואלפי שנים אנשים ידעו לעשות את זה. אז - איך אתם מבחינים ביניהם? מה זו אישה? בא נבחן כמה הצעות:
אולי תגידו: מישהי שחווה מחזור. אבל בנות צעירות ונשים זקנות אינן חוות מחזור.
אולי תגידו: מישהי שיכולה ללדת. אבל בנות צעירות ונשים זקנות אינן יכולות ללדת. ויש גם כאלו שלעולם לא יכלו.
אולי תגידו: מישהי עם אברי מין נשיים. אבל גם שם, יש שעברו ניתוחים להסרת אברים כאלו בגלל סרטן וכאלו - האם הן הפסיקו להיות נשים בשל כך?
וכן הלאה וכן הלאה, אפשר לקחת כל פרט שכזה ולהראות שהוא "לא זה". אז, מה זה "כן זה"?
מה שמציעים הפרוגרסיבים הוא ש"זה" הוא החִיבְרות כאישה או כגבר. הפתעה פרוגרסיבית - בטח לא ראיתם את זה מגיע! החֶברה קובעת לנו מה זה איש, ומה זו אישה, ומה מצופה מכל אחד מן המינים, איך כל אחד אמור להתנהג ולהתלבש, וכן הלאה. להיות אישה, לפי זה, הוא לחוות את החִיבְרות הנשי.
אבל יש כאן טוויסט נוסף שיזכיר לכם נשכחות. שכן, למה מתכוונים כשאומרים "החִיבְרות הנשי"? בואו נחזור חזרה לפרקים הראשונים ונרענן את הזכרון שלנו. העולם, כזכור, מחולק למדכאים ומדוכאים. הגבר מדכא, האישה מדוכאת. לדוגמה, כשגבר זורק הערה סקסיסטית ברחוב לאישה בגלל הלבוש שלה, זו דוגמה לדיכוי. כשגבר אונס אישה ברחוב צדדי, זו בוודאי דוגמה לדיכוי חמור ונורא.
ועכשיו, תנו לי לשאול אתכם: באיזה צד של המשוואה מצויים הטרנסים? כמובן, הם בצד המדוכא, כיוון שהם לא משתלבים בנורמה החברתית הרגילה, הנורמטיבית. וספיציפית לגביי גבר שמרגיש כאישה: אם טרסג'נדרית תעבור את כל התהליכים הרפואיים ותיראה כמו אישה - האם היא תחווה את אותו הדיכוי? על פניו, ככל שהיא תיראה כלפי חוץ, חברתית, כמו אישה - התשובה תהיה כן מוחלט. גברים שראו את דנה אינטרנשיונאל, לדוגמה, בטח הגיבו אליה באותה צורה כמו אל אישה רגילה, לפחות כל עוד לא ידעו שהיא טרנסית.
במילים אחרות, מבחינת הביולוגיה זה אמנם נכון שיש הבדלים בין הרבה נשים ביולוגיות, סיס-ג'נדריות (סיס הוא במשמעות הפוכה ל-טרנס, כלומר, נשים שהמגדר והמין שלהם מתואמים), לבין נשים טרנסיות. אבל מבחינה חברתית, וספיציפית מבחינת הדיכוי החברתי, יש חפיפה בין מה ששתי הקבוצות הללו חוות. הן חוות את הדיכוי של אותה מערכת, שנשלטת כידוע על ידי גברים הטרו-סקסואלים סיס-ג'נדרים.
במובן הזה, נשים טרנסיות הן נשים לכל דבר. האשטאג נקודה סוף.
ובואו נדייק - האמירה כאן פועלת בשתי רמות. קודם כל, בְּמובן של המאבק הפוליטי המשותף: המערכת שמדכאת את הנשים זו אותה מערכת שמדכאת את הטרנסים, ואם כבר דיברנו על זה - גם את השחורים ואת העניים. כלומר, כמו שראינו בפרק השמיני, יש כאן שילוב אינטרסים בין כל המדוכאים כנגד המדכאים הגדולים. וכפי שנכתב באותו מאמר על חמשת הדרכים להכללת הטרנסים בתנועה הפמיניסטית:
"בעבודה החשובה שלהן לגביי פמיניזם לסבי שחור, הקולקטיב של נהר הקומבאהי קבע ש"אם נשים שחורות היו חופשיות, אז ממילא כולנו היינו חופשיים, שכן החופש הזה היה מתאפשר רק על ידי פירוק כל מערכות הדיכוי". הניתוח שלהן מלמד אותנו שלהתמקד בקולות הכי מדוכאים זהו חלק קריטי בכל עבודה משחררת. נשים טרנסיות, ובייחוד נשים טרנסיות שחורות וילידיות, הן מטרות קבועות של הרבה מערכות דיכוי שמצטברות עד כדי יצירת תרבות של אלימות… לא נשיג שיוויון עד שאלו שדוכאו הכי הרבה ביננו יקבלו שיוויון. בסופו של דבר, נוכל לטהר את התרבות שלנו מענייני מגדר אם נאזין וניאבק לצד נשים טרנסיות."
אבל זה קורה גם ברמת החווייה האישית: מה שבעצם אומרים כאן הוא שאין באמת מהותניות ביולוגית לנשים. יש את המהות הפנימית שעליה דיברנו לעיל, ושהיא נפשית לגמרי, חסרת בסיס ביולוגי - מצד אחד. מן הצד השני יש רק את החִיבְרות שלהן. ובתור צעד משלים, החיברות הכי אינטנסיבי, הכי משמעותי, הוא המבול של המיזוגניה והפטריארכיה שסובבת אותנו מכל מקום, בהמון הטייות תת-הכרתיות ולעיתים אף הכרתיות. כפי שכבר דיברנו רבות, הכוחות הללו חזקים לאין ערוך מכל דבר אחר שאנו חשופים אליו, וממילא, צריך לקבל שנשים טרנסיות ונשים ביולוגיות הרבה יותר קרובות אחת לשניה מאשר, נניח, נשים טרנסיות וגברים ביולוגים, שחולקים את אותה הביולוגיה אבל שונים לגמרי ביחס החברתי אליהם. ואם תחת הכותרת "נשים" יש מגוון רחב של נשים ביולוגיות, שלא כולן יכולות להוליד ולא לכולן יש אברים מסויימים, אז אל תבואו ותגידו לי עכשיו שאי אפשר למצוא מקום שם לטרנסיות - במיוחד כשכל כך חשוב שנעבוד כולנו יחד כדי להפיל את המערכת הנוראית שסביבנו.
מגניב נכון? אני מתכוון - מגניב לראות איך כל הסדרה מתכנסת לה כאן, והכל מתחבר?
בואו ניתן לדברים הללו יותר צבע בכמה ציטוטים מעניינים, שיראו איך אנשים שרואים את העולם ככה מסבירים את זה. נתחיל בציטוטים נבחרים מתוך שיחה שניהלה אנטונלה קאריאלו עם הפעילה הטרנס-פמיניסטית האיטלקיה אנטוניה קארוסו. כל הקטע מלא וגדוש בשיח שמדגים את מה שהצגתי לפני כן, ואני מביא באמת רק דוגמית:
מראיינת: בשורש הויכוח בין שתי המחנות בתנועה הפמיניסטית, זו שתומכת בשילוב הטרנסים וזו שמתנגדת, עומדת השאלה מהי ההגדרה של אישה. איך את היית עונה על השאלה הזו?
אנטוניה: אני לא בטוחה לגביי התשובה, אבל אני יכולה לומר שלהיות אישה זה עניין פוליטי, ושביולוגיה איננה מה שהופך מישהי לאישה.
ובהמשך:
מראיינת: האם את חושבת שאפשר להתמקד יותר בנקודות הממשק בין הנשים לבין הטרנסיות?
אנטוניה: ברור ברובד מסויים, שהוא הביולוגי והחברתי (נניח, סקסיזם ואלימות מינית בזמן הילדות) החוויה של נשים "סיס" ונשים טרנסיות שונה ולא ברת השוואה. אבל בהמון רבדים אחרים, יש מערכת משותפת ושיטתית של אפליה נגד נשים. בין אם הן "סיס" ובין אם הן טרנס, נשים נתפסות על פי מערכת שאיננה ההגדרה העצמית שלהן, מערכת שכופה עליהן סטריאוטיפים שהומשגו עבור השימוש והצריכה של הגבר הסיס ההטרו, ובאופן כללי יותר, הפטריארכיה.
לאור כל זה, כל מני תופעות אחרות מתבהרות על הדרך. לדוגמה, למה כל פעם שמישהי מתלוננת על כך שגבר ביולוגי בא ונכנס לספורט נשי, מאשימים אותה בכך שהיא טרנספובית. היום יש כבר כינוי גנאי מיוחד לנשים שנאבקות נגד תופעה של כניסה טרנסית למתחמים נשיים, לנשים כמו ג'יי קיי רולינג - TERF, שזה ראשי תיבות של Trans Exclusionary Radical Feminist, כלומר פמיניסטיות רדיקליות מדירות-טרנס. אז, למה הגישה הזו כל כך בעייתית לדעת אלו שחולקות עליהן? לפי מה שאמרנו, הדברים ברורים: שכן, מי שאומר שאישה טרנסית איננה אישה באמת, מצהיר בעצם שיש לביולוגיה אמירה קריטית שאי אפשר להתעלם ממנה - וזה מייצר מתח עצום מול הזהות הפנימית שדיברנו עליהם קודם, ובעצם מכחיש את ההעדפה המוחלטת של הזהות הזו על הגוף הביולוגי. וחוץ מזה - וכפי שראינו - אמירה שכזו היא תקיעה של מקל ענק בגלגלי המהפכה המדהימה שהפרוגרסיבים מנסים לקדם. שהרי, אם נסגור את הדלת בפני הטרנסים, לא נוכל לשלב ידיים באופן הרמוני לטובת שינוי חיובי בעולם.
ממילא, האמירה "נשים טרנסיות הן נשים" חייבת להתקבל עד הסוף, באופן מלא וללא סייג, מה שמוביל לדברים, איך נאמר, מעניינים ביותר, ונביא שניים מהן.
הראשון התרחש ביוני שעבר. באוניברסיטת גו'נס הופקינס שבבולטימור תחזקו, כמו הרבה אוניברסיטאות, לקסיקון של מונחים הקשורים לדיוורסיטי וכדומה. אם הייתם נכנסים ללקסיקון לפני כמה חודשים, ומתעניינים בתחומי הלהט"ב, הייתם מגלים את ההגדרה הבאה עבור המונח "גבר גיי":
"גבר גיי - גבר שחש משיכה רגשית, רומנטית, מינית או חברתית כלפי גברים, או שמזדהה כחבר בקהילת הגיי. לעיתים "גיי" משמש להתייחסות לכל האנשים, ללא קשר למגדר, שבני זוגם המיניים או הרומנטים העיקריים הם מאותו המגדר שלהם"
מזהים כאן משהו פסול? תחשבו רגע… צודקים, גם אני לא מצאתי משהו נורא מדי. אבל זה רק בגלל שהקראתי לכם את הסעיף הפחות מעניין - בואו תאזינו למה כתוב בהגדרה של המונח המקביל - "לסבית":
"לסבית: לא-גבר שנמשכת ללא-גבר (non-man). בעוד שהגדרות קודמות התייחסו ללסבית כאישה שנמשכת רגשית, רומנטית ו\או מינית לנשים אחרות, ההגדרה המעודכנת הזו מכילה גם אנשים א-בינארים שיכולים גם להזדהות עם התיוג"
אמממ… מה? אבל בבקשה, לא להיות מופתעים. הרי אם נשים טרנסיות הן נשים, ואולי עוד כל מני זהויות גם יכולות להצטרף לקואליציה הנשית הזו, אז מרוב רצון להכיל אנשים עם זהויות מגוונות, באים באוניברסיטה ומוחקים את הזהות הנשית הייחודית לגמרי. אל תאמר אישה, אמור "לא-גבר".
ולפדנטים שביניכם שתוהים, למה זה בסדר להגדיר "גיי" בשימוש במילה "גבר" אבל "לסבית" לא יכול להשתמש במילה אישה - התיאוריה שלי היא שזה ממש מתבקש מתוך התיאוריה הפרוגרסיבית: "גבר" הוא חלק ממערכת הדיכוי, וכפי שראינו מוקדם יותר, כל המדוכאים מצויים תחתיו. אין תחרות כניסה לקטגוריה הזו, אלא הוא מגדיר בדיכוי המתמיד שלו את כל שאר הקבוצות כ"קונטרה" אליו.
ולקינוח - קחו לדוגמה את סרטון הטיקטוק הבא שמישהי ייבאה ליוטוב, שבה אומרת הדוברת כך (בפתיחה - ההמשך הוא התגובה הביקורתית של בעלת הערוץ):
"אם אתה הטרוסקסואל וגבר, ואתה אומר שאינך מוכן לצאת לדייט עם אישה טרנסג'נדרית, כי זה פשוט מה שאתה מעדיף - זה פשוט מקרה של טרנספוביה, נקודה. רוב הפעמים, ההעדפות הרומנטיות שלנו נטועות במשהו בעייתי - זה יכול להיות טראומה, גזענות, טרנספוביה - הרשימה ארוכה"
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני, שעוקב אחרי הדברים הללו כבר המון שנים, מתאושש מהר מן ההפתעה. שהרי למה להיות מופתע? ברגע שהביולוגיה איננה פקטור אמיתי, אז הכל נזיל והכל זז וכל גבול שמישהו שם זו בעצם תוצאה של כוחות אחרים שמוטמעים בו ושכל עוד הוא לא מנקה את עצמו מהם, הוא לוקה בפגם מוסרי כלשהו. הכל זה רק טראומה מודחקת מקרית, אין שום עוגנים לכלום, אין שום גבולות גזרה שאי אפשר לחצות. כולנו פלסטלינה חברתית, והמדד היחיד להתנהגות שלךְ או שלךָ הוא האם את או אתה מיישרים קו עם האידיאולוגיה הטהורה, עם הדעה הנכונה.
טוב - אז זה היה פרק נחמד, נכון? אני מקווה שהיה לכם מעניין. בפרק הבא אנחנו נבחן את אחת ההשלכות המעניינות ביותר של התפיסה הזו, שגם היא מתכתבת עם דברים שכבר ראינו בעבר: משחקי שפה והגדרות שנובעות מן השיטה הזו, ואיך הן מפרקות את כל המערכות שסביבנו על הדרך.
ומילה אחת אחרונה. לכל מי שהאזין או קרא את הפרקים עד כאן, אני בטוח שהיה משהו מאד מספק בלהאזין\לקרוא את הפרק הזה. שכן, לאורך 16 הפרקים שקדמו לזה הנוכחי, בנינו כאן עולם שלם של ידע, סט כלים מושגיים והכרה עמוקה של תחום תרבותי ופילוסופי שלם, ורק מתוך כל זה הדברים שדיברנו עליהם היום יכלו לזרום. תחשבו כמה קשה היה לכם להבין את כל זה אם היינו קופצים מהיום הראשון לסיפור הטרנס. לטעמי, הרבה יותר מספק והרבה יותר מאיר עיניים כשלוקחים את הזמן להבין דברים לעומק. גם עבורי זו היתה חוויה מגניבה עד היום, לנסח הרבה דברים שריחפו באופן חסר צורה במוח שלי ולקרקע אותם. וכמובן - עוד לא סיימנו! יש עוד כמה פרקים לעונה הזו, אל דאגה…
ובינתיים - שיהיה שבוע מהנה, או שבת שלום, מה שמתאים לכם!
להתראות!
ביי..
Share this post