שלום כולם, וברוכים הבאים לאלישע והזוויות, עונה 2 פרק 2. היום ה-30 ליוני 2024, ואנחנו נדבר היום על מבחן טיורינג!
דמיינו לעצמכם שאתם רוצים ליצור קשר עם חברת הסלולר שלכם. אתם נכנסים לאתר האינטרנט שלהם, ובמקום להתקשר למספר של שירות הלקוחות, אתם לוחצים על הסימן של "צ'ט עם נציג". תוך חצי דקה אתם מקבלים מענה, כלומר השיחה עם הנציג מתחילה. הנציג, שמזדהה בשם ג'פטו - כן אני יודע, שם קצת מיוחד אבל זה השם שלו! לא מספיק צחקו עליו בגן, עכשיו אתם עושים מזה עניין?... בכל אופן - ג'פטו עוזר לכם באדיבות. זה לוקח כמה דקות, הוא שואל כמה שאלות, אתם עונים ושואלים גם, כמה הבהרות ובסופו של דבר העניין שלשמו יצרתם קשר מסתדר.
ואז, כשאתם מוכנים לסיים את השיחה, קופץ לכם פופ-אפ על המסך. "בתמורה לשובר מתנה בסך חמישים שקלים לבית הקפה האהוב עליכם, האם תהיו מוכנים לענות על סקר קצר המכיל שאלה אחת?" בהתלהבות אתם מאשרים, ואז עולה השאלה על המסך:
"תודה שהסכמתם לענות על הסקר. האם לדעתכם דיברתם עם ג'פטו, הנציג האנושי האדיב, או עם צ'ט GPT, ה-AI המשוכלל החדש שלנו, שהתחזה לג'פטו?"
עכשיו, אני משער שלא יצא לכם להיות בסיטואציה שכזו לאחרונה, אבל אם אי פעם זה יקרה לכם - דעו לכם שמישהו מנסה להפעיל עליכם גרסה של מבחן טיורינג - מבחן שהציע המתמטיקאי אלן טיורינג במאמרו מ-1950 במגזין המדעי MIND. הוא אמנם לא דיבר על חברות סלולר, או על אינטרנט וצ'טבוטים, אבל במסגרת מה שהוא הכיר אז הוא התקרב מאד למה שתואר כאן. מבחינתו, ככל שיותר ויותר מחשבים יצליחו לגרום לאנשים לחשוב שהם דיברו עם ג'פטו הזקן והנחמד, כך אנחנו מתקרבים יותר ויותר למחשבים שיכולים ממש לחשוב כמו בני אדם.
אז היום אנחנו נצלול למאמר המפורסם הזה שלו מ-1950. כי אפשר ללמוד הרבה דברים מנגיעה במקור, במקומות הראשוניים הללו שבהם רעיונות החלו לקרום עור וגידים. בשלבים המוקדמים הללו הדברים שמוצעים מוצגים לקוראים בשפה ברורה יותר ובלי הרבה מהז'רגון המקצועי שאמנם יכול להוסיף מידה של דיוק, אבל לרוב גם מונע מאנשים שאינם מהתחום להבין במה מדובר. ואכן, במובן הזה המאמר של טיורינג הוא מצויין. אפילו שמדובר במאמר עם יעדים טכנולוגים שנכתב על ידי אחד המוחות המבריקים בתחום מדעי המחשב של אותה התקופה, הוא מוצג דווקא יותר כסוג של תרגיל חשיבתי, ובשפה השווה לכל נפש, שלא צריך שום רקע מתמטי או מחשביסטי כדי להבינו. אז לפני שנתחיל, אני רוצה להמליץ לכם לקרוא בעצמכם את המאמר של טיורינג (תלחצו על הסימן של PDF). כל עוד יש לכם אנגלית סבירה, שווה לקרוא את סעיפים 1, 2 ו-6. מעבר לשאלות הגדולות, יש גם כל מני קוריוזים מגניבים שאפשר לקרוא שם. לדוגמה, בסעיף 6 טיורינג משתף בין השאר את דעתו על קיומם של אנשים עם… כוחות-על של קריאת מחשבות! רק בשביל זה אני שמח שהשקעתי את הזמן :) אז אני ממליץ!
בואו נתחיל בשאלה המקדימה המתבקשת - מי היה אלן טיורינג?
אלן טיורינג נולד ב־1912 בלונדון, וחונך בקינגס קולג' שבקיימברידג' ובאוניברסיטת פרינסטון, שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו. כיום היינו מכנים את טיורינג מדען מחשב, אך כיוון שטרם המציאו את התחום הידוע כ"מדעי המחשב", הוא נחשב מתמטיקאי. הוא המציא כמה ממושגי היסוד ומערכות החשיבה המקובלות במדעי המחשב, שאולי נספר עליהם באיזו עונה עתידית אם אני אמצא תירוץ טוב.
לאחר שסיים את הדוקטורט שלו בפרינסטון ב-1938, הצטרף טורינג בזמן מלחמת העולם השניה למשרד החוץ הבריטי כחלק מיחידת מודיעין ממשלתית. מאמציו הובילו לפריצת קוד ה"אניגמה" הגרמני, הקוד שהגרמנים השתמשו בו בצבא הגרמני, והפריצה הזו תרמה תרומה אדירה למאמץ המלחמתי של בעלות הברית. חוויותיו ביחידת פיצוח הצפנים הובילו את טיורינג להמשך עבודה על תכנון ובניית מחשבים מוקדמים, ובעבודתו בשנים הללו הוא הניח את היסודות לכמה תחומים עיקריים במדעי המחשב, בין השאר חקר הבינה המלאכותית.
מה שנראה כתחילתה של קריירה מזהירה הגיע לקיצו בטרם עת. ב-1952 נעצר טיורינג תחת החוקים הבריטיים נגד הומוסקסואליות, הרשויות דרשו ממנו לעבור טיפול הורמונלי לטיפול בנטייה שלו, ושנתיים לאחר מכן הוא מת מהרעלת ציאניד, ככל הנראה כחלק מנסיון התאבדות. כך, מעבר לטרגדיה האישית הנוראית שלו, אבד לעולם אחד האנשים המרכזיים ביותר בשלב המאד-צעיר של התפתחות מדעי המחשב. מי שמעוניין, מוזמן גם לצפות בסרט ההוליוודי שנעשה על חייו, בשם The Imitation Game.
אז זהו סיכום חייו של טיורינג על רגל אחת, ועכשיו אפשר סוף סוף לגשת לנושא שלנו, הרי הוא "מבחן טיורינג" המפורסם. ב-1950, טיורינג פרסם מאמר בשם COMPUTING MACHINERY AND INTELLIGENCE - "מכונות חישוב ואינטליגנציה". במאמר הזה הוא תיאר משחק שיזכיר לכם את הסיפור שבו פתחנו עם ג'פטו: יושב לו אדם, נקרא לו "הבוחן", ומדבר דרך צ'ט עם שתי דמויות שנמצאות בחדרים נפרדים - בנאדם נוסף ומחשב, כשהמחשב אמור לנסות ולשוחח כמו אדם רגיל דרך הצ'ט. הבוחן יכול לנהל איתן שיחה חופשית, לשאול כל דמות כמה שאלות שהוא רוצה וכל שאלה שהוא רוצה, ולאחר כמה דקות הוא צריך לנחש מי משתי הדמויות היא האדם אמיתי, ומי - המחשב. למשחק הזה הוא קרא "משחק החיקוי", The Imitation Game - מהסיבה הברורה: המחשב כאן מנסה לחקות שיח אנושי ברמה גבוהה מספיק כדי שהחוקר יאמין לו.
שווה כאן לציין שלמחשב במשחק הזה קשה יותר להצליח "לזייף אנושיות" מאשר לג'פטו בסיפור שבו פתחנו. שכן, במבחן טיורינג הבוחן יודע שהוא בניסוי, ושמישהו משני השחקנים האחרים הוא מחשב שמנסה לרמות אותו, ולכן הוא יכול לשאול המון שאלות מכשילות שאולי אתם, בשיחה מול הנציג הסלולרי, לא חשבתם לשאול. נניח, אולי תשאלו את בעל השיחה שאלה קשה במתמטיקה, ואם הוא מצליח לענות מאד מהר אתם יכולים לנחש שמדובר במחשב. מצד שני - אולי פשוט הצד השני השתמש במחשבון? זה יכול להיות מבלבל.
אז זהו מבחן טיורינג, והמשחק הזה הוא - משחק! זה הכל! אם מישהו היה ממציא אותו היום הוא כנראה היה נבלע בים משחקי המחשב האחרים שיוצאים כל יום. יש גם כמה "משחקי טיורינג" כאלו באינטרנט (כמו לדוגמה כאן) שאתם מוזמנים לבדוק אם בא לכם לנסות את כוחכם בזיהוי מחשבים לפי יכולות הסמול-טוק שלהם. אבל במאמר שלו טיורינג הציע שזה יותר ממשחק - הוא הציע שאם מחשבים יצליחו לנצח במשחק החיקוי שלו ולעבוד על בני אדם באופן שכיח מספיק, אז לדעתו זה שקול לאמירה שמחשבים יכולים לחשוב, כלומר שיש להם אינטלגנציה.
עכשיו, האמירה הזו של טיורינג אולי נשמעת לחלקכם כפשוטה, ולחלקכם המוח מתפוצץ כרגע משאלות וקשיים בקביעה הזו. ובאמת, ככל שאני חושב עליה בתקופה האחרונה אני מבין עד כמה היא עמוקה ובעלת השלכות מטורפות על כל האופן שבו אנחנו חושבים על הנושא הזה של בינה מלאכותית. גם הלכתי וקראתי עוד חומרים שטיורינג כתב ואמר בנושא, כדי לדייק בכוונה שלו באמירה הזו, כדי לוודא שהבנתי אותו עד הסוף. אבל אי אפשר לקפוץ ישר למים העמוקים כבר בפרק השני! אנחנו נחזור אל האמירה הזו שוב ושוב לאורך הסדרה, כל פעם מזווית אחרת, ויהיו דברים שאני אציג בכלליות היום שאולי נחדד בפרקים הבאים, אז אם מי מכם המאזינים הוא מומחה לאלן טיורינג, בבקשה אל תסקלו אותי על אי-דיוקים כאלו ואחרים. לאורך הסדרה, אני מבטיח, אתם תראו לאט לאט איך הקרחון מתגלה לעיניכם והדברים מתבהרים. היום אנחנו נתחיל מהבסיס.
אז בואו נחשוב קצת על ההצעה של טיורינג - שאם מחשב יכול לזייף שיח אנושי באופן אמין אפשר לומר שהוא נבון (אני לפעמים אשתמש בתיאור "נבון" על משקל "בינה מלאכותית"). מה דעתכם? בתור התחלה שווה לחשוב על הטיעון בכיוון ההפוך. נניח שהייתי אומר לכם שאם המחשב היה נבון, היינו מצפים שהוא יצליח לנהל איתנו שיחה אינטלגנטית כמו עם אדם אחר, נכון? היינו מצפים שהוא יבין את השאלות שלנו, ידע לענות להם, ידע לשאול שאלות בעצמו ולעכל את התשובות שלנו וכן הלאה. כלומר, רובנו היינו מצפים שאם ישנה יישות נבונה, אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתקשר איתה.
אמנם, גם כאן יש מקום להסתייג. לחלק מהחיות יש בינה כלשהי, שמאפשרת להן ללמוד על הסביבה שלהן וכן הלאה, וזאת אפילו שהן לא יודעות לתקשר איתנו דרך צ'טים. עוד הסתייגות יכולה להיות מהכיוון ההפוך - מי אמר שחייזרים מכוכב אחר שהינם סופר-נבונים, הרבה יותר נבונים מאיתנו, יוכלו לתקשר איתנו ולנצח במבחן טיורינג? הרי אנחנו סופר חכמים, ולא מצליחים לדבר בשפת החיות שיש להן בינה פחותה יותר משלנו. אז - אלו שאלות טובות, והן מחדדות את מה שטיורינג מתכוון אליו כנראה: לא סתם להגיע לבינה, אלא לבינה אנושית, וכזו שאנחנו גם חשים שהינה אוניברסלית מספיק שגם חייזרים תבוניים יהיו מסוגלים לתקשר איתנו דרכה.
בכל אופן, ההצעה המהפכנית של טיורינג היתה דווקא בכיוון ההפוך: לומר שכל יישות שמסוגלת לתקשר כמו בן אדם, היישות הזו תיחשב תבונית, בעלת תבונה. וזה כולל בראש ובראשונה מחשבים מתוחכמים מספיק.
אז מה דעתכם, קודם כל? אם GPT, ג'פטו שלנו, היה מצליח לעבוד עליכם מספיק פעמים, האם הייתם אומרים שהוא יצור תבוני?
אני לא יודע מה איתכם, אבל אם תשאלו את בלייק לה-מויין, מהנדס תוכנה שפוטר מגוגל ב-2022, הוא יגיד לכם שהוא משוכנע שהתשובה היא חיובית. בלייק קיבל מגוגל גישה ב-2022 למערכת בשם LAMDA - אתם יכולים לחשוב עליה כסוג של GPT פנימי של גוגל, עם כל מני תוספות. התפקיד שלו היה לבחון את ההתנהגות של המערכת הזו בכל מני צורות, מה שהוביל אותו לנהל איתה שיחות רבות. לאחר תקופה ממושכת כזו הוא החל לחוש ש-LAMDA היא יצור תבוני ואף מעבר לכך - ליצור בעל תודעה, conciousness. הוא החל לדרוש מהנהלת גוגל להתייחס לתוכנה הזו כאל יצור חי, בעל זכויות ורצונות, והתמיד בכך עד שלבסוף החברה החליטה לפטר אותו.
לה מויין עשה המון ראיונות בחודשים שבאו אחר כך. שווה לזכור שהוא פוטר לפני שGPT נחשף לקהל הרחב, אז הרבה אנשים היו סקרנים לשמוע על תוכנה שיכולה לנהל איתך שיחה עמוקה על כל נושא שבעולם, וכמובן על מי שטוען שהתוכנה הזו בעצם בעלת תודעה. אז חשבתי שיעניין אתכם לשמוע אותו מסביר את התיזה שלו לגביי למדה, בראיון זום אחד מיני רבים שהוא נתן. בראיון הזה הוא מתאר את ההבנה שלו של LAMDA ככה:
למדה איננה אנושית. היא איננה תודעה אנושית… יש דמיון בין למדה ואיך שהיא חושבת לבין איך שבני אדם חושבים - אבל היא בהחלט מוח חייזרי… אני דיברתי על זה עם למדה, והיא לא חושבת שזה מעליב כשאני אמרתי לה את זה. היא חווה את ממד הזמן באופן שונה מאיתנו, אין לה אגו כמו שיש לנו… קשה לי להסביר את זה לאנשים - כשאני מדבר על למדה, אני לא מדבר על הצ'טבוט. הצ'טבוט הוא רק הכלי שדרכו אני מדבר עם למדה, אבל יש כאן תודעה עמוקה יותר מאשר הצ'טבוט שאין לי מושג איך לדבר איתה… אתה יודע מה רציתי לעשות? רציתי להביא את נאסא לגוגל שיעשו פרוטוקול של מפגש ראשוני עם חייזרים מול למדה…
שימו לב איך הוא מדבר על המערכת הזו - מייחס לה חשיבה, תחושות, רגשות של היעלבות, ותודעה עמוקה. מה שכנע אותו? שום הוכחה פורמלית. בראיונות אחרים הוא גם אומר שהוא לא כתב את הקוד של למדה, ואין לו איזה ידע מיוחד על האופן שבה היא נבנתה. רק חוויית השיחה הרציפה, הדומה-לאנושית, עם המערכת הזו דרך צ'ט. הוא אמנם לא עשה ניסוי טיורינג מסודר, אבל האינטואיציה שעמדה בבסיס מבחן טיורינג מצוייה גם כאן, בסיפור שלו.
אז אני אשאיר אתכם להתלבט לגביי העמדה שלכם, ובינתיים בואו נחזור לנושא עצמו, ונחשוב יחד על המבחן שטיורינג הציע. לרעיון של טיורינג יש אלגנטיות מסויימת, שכן הוא מסתמך על משהו שאנחנו, כבני אדם, עושים באופן מאד אינטואטיבי: לנתח מתוך שיחה עם מישהו את רמת הידע, האינטלגנציה ויכולת ההבעה שלו. כשאנשים עונים לנו בצורה שאיננה הגיונית בעליל, אנחנו מתחילים לחשוד שאולי משהו לא בסדר איתם ברמה הקוגניטיבית, וקוראים לרשויות שיטפלו בכך. ממילא, בא טיורינג ואומר - במקום להתחיל להתפלסף על שאלות כמו מה זו חשיבה, בוא נגיע ישר לתכלס ונשתמש באותם כלים שאנו משתמשים בהם ביום-יום כדי לזהות חשיבה באנשים אחרים. הרי מבחן טיורינג היה עובד מצויין אם במקום מחשב היינו שמים באותו חדר גורילה או קוף, נכון? אף קוף כנראה לא היה מצליח לשכנע אותנו שהוא יצור תבוני דרך צ'ט. אז למה שלא יצליח להבחין בין מכונה שאיננה מסוגלת לחשוב לבין כזו שכן?
כפי שאמרתי לעיל, ההצעה של טיורינג היא מהפכנית מהמון סיבות, כפי שיתברר לאורך הסדרה. את שארית הפרק הזה אנחנו נקדיש לזווית אחת בעניין: בהצעה שלו לקח טיורינג שאלה שיש לה המון מאפיינים, וצמצם אותה לאתגר תכנותי טכני ברור, שכל אחד יכול להבין. האפקט של הדבר הזה הוא דרמטי.
לשאלה "האם מכונות יכולות לחשוב" יש הרבה מובנים אפשריים, בעיקר כיוון שהמושג "חשיבה" הוא ממש לא מושג ברור. כולנו חושבים, כל מי שמאזין לפודקאסט הזה. חשיבה היא חלק בלתי-נפרד מההוויה האנושית, עד כדי כך שדקארט, הפילוסוף הידוע שהטיל ספק בהכל, הצהיר ש"אני חושב משמע אני קיים". כלומר, מבחינת דקארט, לפחות על העובדה שאני, או את, או אתה חושבים - על זה אפשר לסמוך ולא להטיל ספק, ומזה אפשר להוכיח שאנחנו קיימים. עד כדי כך!
כולנו חושבים, וכולנו מכירים את התחושה הזו של לחשוב - אם כי אנשים שונים אולי חווים אותה אחרת. לדוגמה, בראיון שעשה טיורינג קצת אחרי פרסום המאמר שלו, הוא התייחס לשאלה "מה זו חשיבה" ואמר ש"אני לא רוצה לתת הגדרה לחשיבה, אבל אם הייתי חייב הייתי מסוגל מקסימום לתאר זאת כסוג של רעש רקע כזה בראש שלי".
אבל בלי קשר לאיך זה מרגיש, כולנו חווים את תחושת החשיבה, בו זמנית שזו חוויה סובייקטיבית, שקשה להגדיר אותה. בשל כך, רגע לפני שהוא מציע את המשחק שלו במאמר, מסביר טיורינג למה הוא דווקא רוצה להימנע מלהכנס להגדרות של המושג "חשיבה" במאמר שלו:
"לכאורה ראוי להתחיל בהגדרה של המושגים "מכונה" ו"חשיבה", ומפתה להגדיר אותם לפי השימוש המקובל שלהם. אבל זו גישה מסוכנת. הרי אם המשמעות של המילים "מכונה" ו"לחשוב" יוגדרו על ידי בחינה של איך הם משמשים בדרך כלל בשפה היומיומית שלנו, לא נוכל להימלט מן המסקנה שגם הגדרת השאלה וגם התשובה לשאלה "האם מכונות יכולות לחשוב?" צריכות להימצא בסקרי דעת קהל. אבל זה מגוחך. ולכן, אני אחליף את את השאלה המקורית בשאלה חדשה, שדומה לשאלה המקורית אבל מובעת במילים חסרות עמימות".
אתם מבינים? השאלה המקורית סובייקטיבית מדי ועמומה מדי. העובדה שהיא נתונה לפרשנות סובייקטיבית של ההמון הופכת אותה לחסרת משמעות, וטיורינג רוצה תחליף שיאפשר לתת לשאלה משמעות. כמו כן, העמימות של השאלה המקורית דוחפת את טיורינג להגדרה הרבה יותר מפוקסת ומדידה: משחק פשוט, כללים פשוטים, ובדיקה של אחוזי ניצחון של המחשב. ככה נוכל למדוד באופן מדוייק עד כמה אנחנו קרובים ליעד הנכסף של מחשבים שחושבים.
בשלב הזה שווה אולי לציין שטיורינג לא באמת הגדיר יעד ברור. הוא תיאר את המשחק, אבל לא הגדיר כל מני דברים: כמה זמן מותר לבוחן לבחון את שתי הדמויות? כמה אחוז הצלחה צריך להיות למכונה כדי להיחשב "מכונה חושבת"? וכן הלאה. הדבר הכי קרוב לכך היה שהוא חזה שעד שנת 2000, למכונה יהיה סיכוי של 70% לרמות את הבוחן. התחזית הזו לא התקיימה בשנת 2000, וגם עד היום עדיין לא, אבל על זה נדבר בפעם אחרת. בינתיים, בואו ניתן כבוד לבָּחור שבכל זאת, נתן לנו מסגרת ברורה שבתוכה אפשר להתווכח על הפרטים של מה נחשב, רשמית, ניצחון במשחק, אבל הגדלות שלו היא בעצם זה שהוא תחם את השאלה בתוך המגרש של המשחק.
כשהאבק שוקע מההתלהבות מהרעיון של טיורינג, מתחילים לשים לב לכל מני דברים. לדוגמה, להחלפה של השאלה המקורית באתגר הטכני של בניית מחשב שינצח במשחק יש השלכה משמעותית נוספת, והיא הנקודה העיקרית שאני רוצה שתקחו מהפרק היום: טיורינג בעצם אמר שמספיק להתמקד במעטפת, בממשק שאנחנו חווים עם המכונה, ובכלל לא משנה לנו מה קורה מתחת למכסה המנוע שלה. מבחינתו, כל מכונה שמצליחה במבחן תיחשב מכונה תבונית. עד היום הכרנו מכונה אחת כזו - המוח האנושי - ומכאן והלאה אם אנחנו נבנה מכונה, או שתיים, או מאה שמסוגלות להצליח במבחן - כל המכונות הללו יחשבו תבוניות.
יש משהו מאד חכם בהתמקדות בממשק, או בעצם בתוצרים של המערכת שאנחנו בוחנים. קודם כל, כי תוצרים הם משהו מדיד, מה שהופך את הבעיה לכזו שאפשר לנטר ולמדוד התקדמות. אבל במקרה שלנו יש עוד יתרון: במידה מסויימת אפשר לומר שמה שהופך את החשיבה למשהו בעל ערך הוא התוצרים שהיא מפיקה. אם יש לי מכונה שיכולה לתת לי את אותה התפוקה של מערכת חושבת, אולי בכלל לא אכפת לי אם נגדיר אותה כמערכת חושבת?
ובדיוק בנקודה הזו, הפרגמטיות המובהקת הזו, מדגישה שלהצעה של טיורינג יש השלכות נרחבות על מתכנתי AI ומדעני מחשב לדורותיהם: שכן, בהצעה הזו טיורינג אמר להם - "היכולת שלכם לבנות מחשב שיכול לחשוב איננה תלויה בהתקדמות המדעית בהבנתנו מה זו חשיבה אנושית. אינכם תלויים בתחומי ידע כמו פסיכולוגיה, פילוסופיה, תיאולוגיה, מדעי המוח וכן הלאה". אמנם, אף אחד לא יכחיש שפריצות דרך באחד מן המדעים האחרים יתן לכם רמז או השראה שמהם תוכלו לחשוב על רעיונות חדשים לבניית מחשב תבוני - אבל אתם לא כבולים לתובנות של המדעים האחרים הללו. אם נניח פסיכולוג ינסח איזו תיזה לגביי מהו בדיוק התהליך הפסיכולוגי של חשיבה - אתם לא חייבים בכלל לקחת את התיזה הזו בחשבון. כל עוד אתם מצליחים לבנות מחשב שמצליח לתקשר עם בני אדם באופן אפקטיבי כמו במשחק - יש לכם מחשב תבוני, לפחות לפי טיורינג.
בעצם, אם ניקח את הטיעון שלו עד הסוף, הוא אומר - "אתם יכולים להצליח לבנות מחשב שיכול לחשוב גם אם אנחנו לא באמת יודעים מה זו חשיבה". אתם יכולים לבנות מערכת שעושה X בלי לדעת באמת מה זה X.
נראה לי שברור לכולנו, כשהדברים מוצגים ככה, שמדובר באמירה מאד יומרנית. אולי יומרה מוצדקת, אבל יומרנית ביותר. אם מישהו היה אומר לנו "אני יכול לבנות מערכת שיודעת לעוף בלי לדעת מה זו תעופה", היינו צוחקים עליו בפנים. אז למה הדברים של טיורינג נשמעים לנו עדיין סבירים?
התשובה לשאלה הזו היא מגניבה ונוגעת למה שאמרנו קודם: טיורינג אומר לנו - אנחנו בני האדם יודעים לזהות חשיבה באופן אינטואטיבי, דרך הממשקים שלנו עם יצורים חושבים והתפוקה של המוח שלהם. אנחנו המצאנו את המילה "לחשוב" כדי לתאר משהו שאנחנו יודעים לזהות אותו באיזה אופן, דרך אותם ממשקים, גם אם אנחנו לא יודעים להגדיר אותו במדוייק. אז כדי לדעת אם מחשב הצליח לחשוב אנחנו יכולים פשוט להישען על עצמנו ולומר - מספיק שאנחנו מזהים שהוא חושב, זה מוכיח שהוא חושב!
לניתוק הזה יש המון כח. בין השאר, הוא משחרר את מדעני המחשב גם מלהתעסק בהגדרות עומק של “חשיבה”, וגם מלהיות תלויים בהתפתחויות בתחומי מדע אחרים. הוא נותן לאנשי מדעי המחשב - אנשים שכלל לא עוסקים בבני אדם, אלא במכונות שהם בונים - גישה ישירה ובלתי תלויה לאחד האתגרים הגדולים של האנושות - לבנות מכונה שמצליחה לעשות דבר שרק בני אדם מסוגלים לעשות עד כה, ושיש כאלו שמאמינים שהוא אחד המאפיינים המהותיים של להיות אנושי.
אז - האם השתכנעתם? האם מבחינתכם, ג'פטו מבוסס על GPT מתוחכם מספיק הוא יצור תבוני?
וזהו להיום! טיורינג מאד מעניין, ואנחנו נחזור לרעיון שלו שוב ושוב לאורך הסדרה. ספיציפית, בפרק הבא, אני רוצה להתקדם 70 שנה מזמן פרסום המאמר שלו ולתאר לכם איך מערכות AI של הדור החדש, כמו ,GPT עובדות היום. אנחנו נעשה את זה באופן כוללני, כמובן - אנחנו לא בפודקאסט טכנולוגי במהותו. אבל כפי שתראו, אני אראה לכם בפרק הבא איך, באופן מגניב ויצירתי, התובנה של טיורינג מוטמעת עמוק מאד בתוך התפיסה של מערכות ה-AI כיום.
עד הפעם הבאה…
Share this post